חלון למפעל החכם | מאמרים מקצועיים

הפער הדיגיטלי – נתונים וממצאים

על פי סקר ה-ICT הראשון שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהשוואה בינלאומית בשנת 2021, רק 12% מהמפעלים בישראל הציגו עצימות דיגיטלית גבוהה, לעומת 37% במדינות הסמן המובילות (בלגיה, דנמרק, הולנד, שוודיה ופינלנד). הפער הזה בולט במיוחד בטכנולוגיות ייצור מתקדמות, עם פיגור של יותר מ-50%. .

המשמעות הברורה היא כי טכנולוגיות חדשניות שפותחו בישראל אינן מחלחלות כראוי למפעלים המקומיים – ומכאן שמה "הפרדוקס הדיגיטלי". הפער הזה אינו מצטמצם לעסקים קטנים בלבד, אלא קיים ברחבי המשק בפרופיל גדול של ענפים וטכנולוגיות.

השלכות הפער על הפריון והתחרותיות

הפער הדיגיטלי המשמעותי בהטמעת טכנולוגיות חדשות הוא בעל השלכות רבות על הפריון והתחרותיות של המפעלים המקומיים. הפריון בתעשייה בישראל, כפי שנמדד לפי ערך מוסף גולמי, נמוך בכ-18% מהממוצע באיחוד האירופי, אך בצורה חמורה יותר – הוא נמוך בכ-51% בהשוואה למדינות הסמן המובילות.

חשוב לזכור כי מחקרים רבים מצביעים על כך שהאצה דיגיטלית מאפשרת לחברות המובילות להגדיל את פערי הפריון שלהן לעומת יתר החברות, בייחוד בענפים בעלי פוטנציאל דיגיטציה גבוה כמו התעשייה. הטמעת טכנולוגיות מתקדמות במפעלים נחשבת כיום למפתח לשיפור הפריון והצמיחה במשק.

מדיניות וצעדים לסגירת הפער

על רקע המצב החמור, הוקם המכון לייצור מתקדם בשנת 2019 ביזמתו ובמימונו של משרד הכלכלה והתעשייה במטרה להוות כתובת מרכזית לליווי והכוונת המפעלים בתהליכי דיגיטציה והטמעת טכנולוגיות מתקדמות.

במהלך ארבע שנות פעילותו, ליווה המכון כבר כ-400 מפעלים ישראלים בתהליך מקיף לבניית "מפת דרכים לתעשייה מתקדמת". התהליך כולל תצפיות, שאלונים, איסוף נתונים, ראיונות ובחינה של חמישה היבטים מרכזיים – תרבות ארגונית, מערכות מידע, אמצעי ייצור, שרשרת ערך ופרמטרים ייעודיים לתעשייה 4.0. התוצר הסופי הוא מפת דרכים עם פרויקטים וטכנולוגיות ממוקדות שיש ליישם.

תוצאות מרשימות לאחר הטמעה

הנתונים שאספנו מ 116 מפעלים שהשלימו את תהליך ההטמעה מראים תוצאות מרשימות – רמת הבשלות הדיגיטלית של המפעלים עלתה בכ-30% וכתוצאה מכך, הפריון עלה ב-18% בממוצע. כלומר, התהליך המובנה שלנו להתוויית מפת דרכים והנחיית המפעלים בתהליך מלא, תוך סבסוד של עד 60% מההשקעה הנדרשת – מניב תוצאות של שיפור ניכר בפריון.

 מבט על הפער במערכות המידע 

נתון מפתח מעניין הוא רמת הבשלות של המפעלים במגוון מערכות המידע השונות. ממצאינו מצביעים על פער משמעותי של 58% ברמת הבשלות של מערכות מידע בין מפעלים גדולים לקטנים. במיוחד בולטת בעייתיות בקרב המפעלים הקטנים בהיבטים כמו BI, CRM, ERP ומערכות ניהול תפעוליות בסיסיות. מגמה זו ממחישה את הצורך המיוחד שלנו להתמקד בתמיכה וסיוע למפעלים קטנים ובינוניים בדיגיטציה ושדרוג מערכות המידע.

הנתונים והממצאים לגבי הפער הדיגיטלי המשמעותי בתעשייה הישראלית הוצגו במסגרת ועידת "Data Driven Factories" הראשונה מסוגה שנערכה בישראל בתחילת מאי 2024. הועידה עסקה בשימוש בדאטה, אנליטיקה ובינה מלאכותית לקידום היכולות והפריון של מפעלים תעשייתיים.

דיון ממוקד התקיים סביב הממצא שרק 12% מהמפעלים בישראל הציגו עצימות דיגיטלית גבוהה, לעומת יותר מפי שלושה (37%) במדינות המובילות. זהו ממצא חמור במיוחד על רקע המגמות המרכזיות של המהפכה התעשייתית הרביעית, שמתאפיינת דווקא בדיגיטציה נרחבת והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בייצור ובתהליכים העסקיים.

לסיכום, למרות מעמדה הטכנולוגי המוביל של ישראל בזירה הבינלאומית, קיים בישראל פער דיגיטלי חמור ביותר בהטמעת טכנולוגיות חדשות במפעלי התעשייה. התופעה מהווה איום משמעותי על הפריון והצמיחה של המשק. באירוע רב-משתתפים זה הוצגה בבירור המרכזיות של אתגר הדיגיטציה בישראל. המכון לייצור מתקדם ממשיך להוביל בתחום חיוני זה באמצעות מתן כלים, מענקים וליווי צמוד של המפעלים לטרנספורמציה דיגיטלית מוצלחת.

קרדיט: "הפער הדיגיטלי, של המגזר העסקי בישראל”

 גלעד בארי ועילי אספרנסה, דצמבר 2021

מבוסס על תוצאות סקר ה ICT הראשון בישראל בהשוואה בינלאומית, למ"ס 2021.6