חלון למפעל החכם | מאמרים מקצועיים

בעולם של אי-ודאות גוברת, חוסן שרשראות האספקה הופך לנושא קריטי עבור כלכלות ברחבי העולם. מחקר חדש שנערך עבור משרד הכלכלה והתעשייה בישראל שופך אור על מצב שרשראות האספקה במדינה ומציע תובנות חשובות לעתיד.

תעשייה 5.0: המהפכה הבאה

בעוד העולם עדיין מתמודד עם אתגרי המהפכה התעשייתית הרביעית, כבר מסתמנת באופק תעשייה 5.0. גישה חדשנית זו מתמקדת בשלושה עקרונות מרכזיים:

1. קיימות: שימוש יעיל במשאבים וצמצום ההשפעה הסביבתית.

2. חוסן (Resilience): בניית מערכות גמישות ועמידות בפני זעזועים.

3. מיקוד בהון האנושי: שילוב אופטימלי בין יכולות אנושיות וטכנולוגיות מתקדמות.

תעשייה 5.0 מבקשת ליצור איזון בין קדמה טכנולוגית לבין צרכי האדם והסביבה, תוך הגברת היעילות והגמישות של מערכות תעשייתיות – שרשרת האספקה הינה במוקד העניין.

ישראל במפת שרשראות האספקה העולמיות

המחקר  בחן את מצב שרשראות האספקה בישראל באמצעות שני מדדים מרכזיים:

• FIR (Foreign Input Reliance): מודד את התלות בתשומות מיובאות.

• FMR (Foreign Market Reliance): מודד את התלות בשווקי יצוא זרים.

ממצאי המחקר מפתיעים: ישראל מציגה חשיפה נמוכה יחסית לשרשראות ערך גלובליות, עם ערכי FIR ו-FMR של כ-0.3, לעומת ממוצע של 0.5 במדינות ה-OECD. נתון זה מצביע על חוסן יחסי של הכלכלה הישראלית, אך גם מעלה שאלות לגבי מידת השילוב שלה בכלכלה העולמית.

נקודות תורפה וחוזקות

למרות התמונה החיובית הכללית, המחקר מזהה מספר ענפים רגישים:

1. ענף ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני: מהווה 5.6% מהערך המוסף הגולמי במשק, אך מציג תלות גבוהה הן בתשומות מחו"ל (FIR 0.56) והן בשווקי יצוא (FMR 0.60), עם דגש על תלות בסין.

2. ענף המזון: מציג תלות בינונית-גבוהה ביבוא תשומות (FIR 0.51), אך תלות נמוכה בשווקי יצוא (FMR 0.08), מה שמצביע על התמקדות בשוק המקומי.

הפוטנציאל הדיגיטלי בתחום שרשרת האספקה – מבט לעולם: פתרונות חדשניים שיושמו

מדינות מובילות כבר מיישמות פתרונות דיגיטליים מתקדמים:

• סינגפור: Smart Industry Readiness Index – כלי להערכת מוכנות תעשייתית לדיגיטציה.

• ארה"ב: מרכז נתונים לאומי לניטור פגיעויות בשרשראות אספקה.

• דרום קוריאה: מערכת התרעה מוקדמת מבוססת בינה מלאכותית לניהול סיכונים.

פתרונות דיגיטליים מתקדמים לייעול ושיפור השליטה בשרשראות האספקה

בעידן תעשייה 5.0, דיגיטציה מתקדמת מציעה פתרונות מבטיחים בתחום זה, כגון:

1. שקיפות ומעקב בזמן אמת

• מערכות IoT (Internet of Things) לניטור מלאי ותנועת מוצרים

• פלטפורמות Blockchain לשקיפות ומעקב אחר מקור חומרי גלם

דוגמה: IBM Food Trust – מערכת המאפשרת מעקב אחר מקור מזון בכל שלב בשרשרת האספקה

2. ניהול סיכונים מבוסס נתונים

• מערכות ניתוח Big Data לזיהוי מגמות וחיזוי סיכונים

• כלי Predictive Analytics לחיזוי ביקושים והפרעות אפשריות

דוגמה: SAP Integrated Business Planning – פלטפורמה המשלבת תכנון שרשרת אספקה עם ניתוח נתונים מתקדם

3. גמישות ותגובה מהירה לשינויים

• מערכות Control Tower לניהול מרכזי של שרשרת האספקה

• פלטפורמות לתכנון תרחישים ואופטימיזציה בזמן אמת

דוגמה: Blue Yonder Luminate Control Tower – מערכת המאפשרת ניהול ותגובה מהירה לאירועים בשרשרת האספקה

4. אוטומציה וייעול תהליכים

• רובוטיקה מתקדמת ומערכות אוטומציה במחסנים ומרכזי הפצה

• תוכנות RPA (Robotic Process Automation) לאוטומציה של תהליכים עסקיים

דוגמה: Amazon Robotics – שימוש ברובוטים חכמים לניהול מלאי ואיסוף הזמנות במחסנים

5. שיתוף מידע ושיתוף פעולה מוגבר

• פלטפורמות ענן לשיתוף מידע בזמן אמת בין שותפים בשרשרת האספקה

• מערכות לניהול יחסי ספקים (SRM – Supplier Relationship Management)

דוגמה: GT Nexus – פלטפורמת ענן המחברת בין יצרנים, ספקים ושותפים לוגיסטיים

יישום פתרונות אלה יכול לשפר משמעותית את היכולת של חברות ישראליות להתמודד עם אתגרים בשרשרת האספקה, לייעל תהליכים ולהגביר את החוסן בפני זעזועים עתידיים.

היתרון הישראלי

לטעמי, לישראל יתרון מובנה בהתמודדות עם אתגרי שרשראות האספקה, הנובע מהתרבות הייחודית שלה:

• יצירתיות: יכולת לפתור בעיות באופן לא שגרתי.

• גמישות: יכולת הסתגלות מהירה לשינויים.

• חדשנות: נכונות לאמץ ולפתח טכנולוגיות חדשות.

שילוב יתרונות אלו עם דיגיטציה מתקדמת יכול להעצים משמעותית את החוסן של ישראל בפני שיבושים גלובליים.

לקראת שרשראות אספקה מקיימות

קיצור וייעול שרשראות האספקה, לצד פיתוח תעשייה מקומית וטכנולוגיות מתקדמות, מציעים יתרונות רבים כגון הפחתת טביעת רגל פחמנית, שיפור יעילות השימוש במשאבים לצד הגברת שקיפות ואחריות חברתית.

כמובן שכל אלה יביאו לחיזוק הביטחון התעשייתי לצד יצירת מקומות עבודה איכותיים.

מעבר להחלטות צוות המחקר להתמקד במדידה ובפעולות שיגבירו את החוסן בשרשראות האספקה בענפים שזוהו כקריטיים ע"י מדיניות יבוא מותאמת ואני חושבת שישנן פעולות נוספות שיש לנקוט בהן  כפי שאני רואה אותן לאחר ליווי מאות חברות תעשייה בישראל במסגרת הפעילות במכון לייצור מתקדם בארבע השנים האחרונות. חלקן נעשות בהחלט אבל יש להגביר את הפעילות והתקציבים ובעיקר להקל על פרוצדורות האישורים שמקשות מאד על התעשיינים במיוחד בגזרת הקטנים-בינוניים שאין להם המשאבים הניהוליים להתמודד עם פרוצדורות מורכבות.

1. עידוד אימוץ טכנולוגיות דיגיטליות בתעשייה בדומה לפרקטיקות מהעולם

2. השקעה במחקר ופיתוח בתחום שרשראות אספקה חכמות

3. פיתוח תוכניות הכשרה מקצועית מותאמות לעידן הדיגיטלי

4. יצירת פלטפורמות לאומיות לשיתוף מידע בין חברות בארץ ובעולם לאורך השרשרת

5. תמיכה בפיתוח תעשיות מקומיות בתחומי חומרי גלם אסטרטגיים לקיצור השרשרת היכן שמוצדק

6. עידוד אוטומציה מתקדמת במערכי ייצור שיגבירו פריון, ישפרו מדדי קיימות ומן הסתם יגבירו גם את החוסן המשקי

לסיכום

ישראל ניצבת בפני הזדמנות ייחודית להוביל את המעבר לתעשייה 5.0. באמצעות שילוב היתרונות התרבותיים שלה עם טכנולוגיות מתקדמות, ישראל יכולה לא רק לחזק את חוסנה הכלכלי, אלא גם להפוך למודל עולמי לניהול חכם, יעיל ומקיים של שרשראות אספקה בעידן הדיגיטלי.

האתגר העומד בפנינו הוא לא רק לשרוד את השינויים הגלובליים, אלא לנצל אותם כקרש קפיצה לעתיד תעשייתי מתקדם, מקיים ואנושי יותר. עם הכלים הנכונים והגישה הנכונה, ישראל יכולה להיות בחוד החנית של מהפכה תעשייתית זו.

מקורות המחקר:

המאמר מתבסס על מחקר מקיף שנערך עבור משרד הכלכלה והתעשייה בישראל:

אמדור, ל., כספי, נ., בארי, ג. (עורך). (אוקטובר 2023). החוסן של המגזר העסקי בישראל להפרעות בשרשראות אספקה גלובליות: ניתוח רגישות מבנית ומדיניות בין-לאומית. משרד הכלכלה והתעשייה, אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות.

OECD (2023), "Global value chain dependencies under the magnifying glass", OECD Science, Technology and Industry Policy Papers, No. 142, OECD Publishing, Paris.