חלון למפעל החכם | מאמרים מקצועיים

חוסן (resilience)- הוא ההבנה שלא ניתן להפריד את היופי של החיים משבריריותם (התאהבות שעלולה להסתיים בשברון לב, התמודדות על תפקיד או מסלול לימודים נחשק שלא תמיד צולחים, הקמת עסק ובית בישראל תוך לקיחת סיכון של אובדן) . אדם בעל חוסן לא מסתגר מהחיים, אינו נמנע מלעשות ולטעות – אלא לוקח סיכונים, עושה טעויות ולומד מהם. נופל וקם. למעשה מהמורות החיים הכרחיות ליצור חוסן- ההתמודדות עם הקשיים מייצרת אצלנו את היכולת להכיל ולצמוח מאתגרים.

פדה משתמשת בדימוי הקפיץ, שברכב משמש כבולם זעזועים למנוע נזק לשלדה, ובחוט השדרה שלנו -הרווח בין החוליות ונוזל השדרה, מרכך את מכת הנחיתה על הרגליים, למניעת זעזוע מוח. כך קפיץ החוסן משמש כבולם זעזועים בינינו לבין אירועי החיים – והאתגר שלנו לאפשר לקפיץ לשמור על גמישותו ולשמן אותו, כדי שיוכל להמשיך לשמור על הנפש ויכולת התפקוד שלנו -בין מהמורה, למהמורה.

כאשר המהמורה גדולה מדי, יש צורך בכלים ממעלה שנייה.

חלק מהצוותים מותשים מעומסי העבודה החיונית בתקופת הקורונה, למול עצמאיים או עסקים לא חיוניים שרק לאחרונה הרימו ראש כלכלית.

אך הבשורה הטובה היא שצלחנו את הקורונה, שהעבירה אותנו "חינוך שוק", כך שלמדנו לסגל גמישות, מהירות תגובה (למצוא מקורות פרנסה חלופיים או ארגונית – נערכנו מבחינת תשתיות, אוטומציה והרגלי עבודה מרחוק). ומי שטרם -קיים מאגר ראוי ללמוד ממנו ואין צורך ל"המציא את הגלגל".

הצלחות ממשברים קודמים, הם חלק מהחוסן שאנו יכולים לגייס כעת – ואכן אנו עדים ב-פ.ד.ה שמהירות התגובה ויכולת ההתאוששות של ארגונים ועסקים רבים, מהירה ממשבר הקורונה, למרות שבמגוון רבדים, המשבר הנוכחי כואב בהרבה.

מה שמשותף לכל הצוותים – זה הצורך בוודאות שהם שייכים לארגון מתפקד, שיספק פרנסה בתקופה המלחמה ולאחריה, ארגון שהם יכולים להישען עליו, וגם אם הם מתקשים כעת – הם צריכים מנהיגות שרואה אותם, מכילה, ותוך גמישות בונה איתם תוכנית פעולה אפשרית עבורם, לחזור לעשייה – שתשמור על החוסן האישי שלהם ובהמשך גם על החוסן הכלכלי שלהם ושל המשק.ודאו שאתם בקשר עם כל אחד ואחת מאנשיכם. הפגינו אכפתיות ודאגה, היו משענת. לחלקם אין מקום אחר לדבר, הם מוצפים, דואגים ומרגישים שהעולם קרס עליהם.

כיצד לנהל את הקשר השוטף עם האנשים שלכם, תוך מנהיגות שרואה אותם וערה גם ליכולותיכם ויכולות הארגון:

• וודאו שיש לכם את המשאבים לנהל את השיחות – אם אין לכם יכולת, כרגע, להכיל, תעצרו. היו רגישים לכך, שהמשאבים שהיו לכם בתחילת השיחות, אולי דורשים עצירת התרעננות וחידוש. בקשו גיבוי ממנהלים אחרים או HR, בניהול חלק מהשיחות. חלק מהחוסן הארגוני הוא גם החוסן שלכם.
• זכרו כי לא מצופה מכם לטפל – אתם מנהיגים ולכך ערך טיפולי רב! הנושא מטריד מנהלים רבים "אנו לא מומחים בטראומה או טיפול וכיצד נהיה שם עבור אחרים, בתקופה שגם עבור עצמי, לא פשוט להיות". חזרו למיומנויות המנהיגות הבסיסיות – העניקו וודאות, בטחון, תשתפו, תשאלו ותקשיבו, אפשרו שיח לא שיפוטי והבהירו ש-כל תגובה כעת היא תגובה נורמאלית למצב לא נורמאלי. אין בכך בכדי ללמד על האדם, אלא רק על גודל כאבו. ממש כשם שקשה לאנשים להפגין נוכחות כתמיכה במשפחות השכול ומשפחות החטופים –התחושה שאין לנו המילים / הכלים להתקרב למעגלי הכאב. עוזר לזכור שהם צריכים רק את הנוכחות שלנו – שידעו שבמקביל לכך שהמשק חייב לחזור למסלולו, שלא שכחנו אותם.
• נהלו הצפה רגשית- כאשר האדם מולכם (או אתם עצמכם) חווים הצפה רגשית – חשוב לתקף את החוויה, לא להיבהל ולא לבטל. חשוב לדעת שמי שצריך לשתף טוב שיש לו המקום, אך הישמרו מלדובב את מי שעדיין לא שם, ונסו לתחום פרקי זמן השיתוף לעד 10 דקות, ולהשתמש בתיאורים עדינים שלא מגדילים את ההצפה הרגשית – כולם יודעים על מה מדובר, ודי באמירות כגון "קשה", "עצוב", בשורה לא טובה – במקום תיאורים כגון "הזוי", "מטורף", ופירוט הבשורה). העביר את השיח לשיח קוגניטיבי של חוסן: "מה אתה חושב על כך?" "מה לדעתך ניתן לעשות?" וכו'.
• לבסוף אם מזהים צורך בעזרה מקצועית, מעבר לזו שהטיפים כאן והאינטואיציות הבריאות שלכם יכלו להציע – דעו שזו קיימת בשפע, ובראשם שירותי הבריאות למיניהם והארגונים המוכרים כגון ער"ן, נט"לי. אם מצאתם מזור במאמר זה, וברצונכם לחזק את המנהלים והצוותים בליווי מקצועי, להזמין הרצאות חוסן